מורשת חטיבה 679/434
חטיבת מילואים לוחמת, שנקראה שוב ושוב לעמוד בחזית ברגעי ההכרעה של מדינת ישראל – ממלחמת יום הכיפורים דרך לבנון הראשונה והשנייה, ועד מבצע חרבות ברזל.
זו החטיבה שהבלימה את הסורים בגולן, פרצה את הדרך בלבנון, והמשיכה להילחם גם כשלוחמיה כבר אזרחים.
זהו סיפור על עוצמה, רעות, מסירות – והרוח הישראלית שמובילה את הטנקים קדימה.
החטיבה לחמה, ועדיין לוחמת – בשם אותם ערכים, באותה מחויבות.
בזכות הרוח – עד הניצחון.
הקמת חטיבה 679
שורשיה של חומת הפלדה
חטיבה 679 הוקמה בשנת 1969 כחטיבת שריון במילואים במסגרת פיקוד הצפון של צה״ל, תחת המספר המקורי חטיבה 679 ובהמשך נקראה גם חטיבה 434. ההקמה באה לנוכח לקחי מלחמת ששת הימים, שהדגישו את הצורך בכוחות מילואים חזקים, גמישים ומיומנים, שיוכלו לשמש עתודה קרבית איכותית לזמן חירום.
החטיבה הוקמה תחת פיקודו של אל"ם אורי אור, ולצידו צוות מג״דים, קצינים ולוחמים, רבים מהם בוגרי יחידות השריון הסדירות – אשר עברו לגזרת המילואים אך שמרו על רמת כשירות גבוהה במיוחד. כבר מראשיתה הוגדרה החטיבה ככוח עתודה אסטרטגי שנועד לפעול בצפון הארץ בעת הצורך, ולהיכנס במהירות לאזורי לחימה בגולן ובגבול הסורי.
הבסיס הארגוני של החטיבה כלל שלושה גדודי טנקים מסוג "פטון" (M48), פלוגות סיור, חיל חימוש, קשר, לוגיסטיקה ויחידות נוספות. תרגילים רבים נערכו בשטחי רמת הגולן, בהם דימתה החטיבה תרחישים של מתקפה סורית – תרחישים שבמהרה יהפכו למציאות.
הקמת החטיבה סימנה לא רק התארגנות טקטית חדשה, אלא הקמת קהילה לוחמת של לוחמים ומפקדים שהאמינו בשליחותם, והתכוננו ליום בו יידרשו לעמוד בחזית ההגנה על מדינת ישראל.
מלחמת יום הכיפורים
הבלימה בגולן
ב־6 באוקטובר 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים. הסורים פתחו במתקפה מסיבית על רמת הגולן, והצליחו לחדור לעומק השטח בשלבי הפתיחה. בשעות הקריטיות של היום הראשון גויסה חטיבה 679 – חטיבת שריון מילואים צעירה, שעדיין הייתה בתהליך התגבשות – והפכה לכוח לחימה משמעותי בשדה הקרב.
החטיבה, בפיקודו של אלוף-משנה אורי אור, גויסה בחיפזון, קיבלה טנקים חלקם לא מבצעיים, והוזנקה צפונה. כבר ב־7 באוקטובר עלו כוחות החטיבה לרמה והצטרפו למאמץ הבלימה מול כוחות סוריים עדיפים בכוח ובציוד.
קרבות הבלימה של 679, שהתרחשו בגזרה המערבית של רמת הגולן, נחשבים למבצעי גבורה יוצאי דופן. החטיבה נלחמה בכוחות סוריים שפלשו עד סמוך לנפח, תוך לחימה מתמדת בעוצמה רבה, לעיתים תוך חוסר בכוח אדם ובאמצעים. באותם ימים ראשונים, נטל על כתפיה כוח המילואים את עיקר הנטל של עצירת ההתקדמות הסורית.
למרות אבדות כבדות, לוחמי החטיבה בלמו את הסורים, הדפו מתקפות, ובשלב מאוחר יותר אף לקחו חלק בקרבות ההבקעה לעומק סוריה. רוח הלחימה, האחווה והנחישות שהפגינו אנשי 679 הפכו לסמל.
הקרבות של חטיבה 679 ביום הכיפורים עיצבו את מורשתה – מורשת של לחימה עיקשת, של עמידה בקצה גבול היכולת, ושל מחויבות עמוקה למדינה ולחבר. רבים מהלוחמים נפלו בקרבות – והעמותה ממשיכה להנציח את זכרם בגאווה ובהערכה עמוקה.
מלחמת לבנון הראשונה
מהבקעה להתייצבות
ב־6 ביוני 1982, נפתחה מלחמת שלום הגליל (לימים: מלחמת לבנון הראשונה), במטרה להרחיק את איום אש"ף מהצפון. חטיבה 679, שכבר ביססה את עצמה כחטיבת מילואים מקצועית ומנוסה, גויסה מיד עם פתיחת הלחימה והחלה בתנועה אל גבול לבנון.
החטיבה, תחת פיקודו של אל"ם חיים סוקניק, פעלה במסגרת פיקוד הצפון ככוח התקפי בשטח ההררי והמאתגר של דרום לבנון. תוך לחימה בתנאים מורכבים ובשטח בנוי, לקחה החטיבה חלק מרכזי בהבקעה דרך גזרה המזרחית – אזור מרג' עיון ועמק הלבנון – והתקדמה צפונה לעבר כביש ביירות-דמשק.
במהלך הקרבות נדרשה החטיבה להתמודד עם מארבים, לוחמת גרילה, ולעיתים קרבות פנים אל פנים מול מחבלים חמושים היטב שהשתמשו באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. צוותי הטנקים, הסיור והחי"ר הלוחם של 679 פעלו בתיאום הדוק, ולעיתים תחת אש כבדה, על מנת להשיג את יעדיהם.
בהמשך הלחימה, פעלה החטיבה כחלק מהכוח שהתייצב לאורך הקווים החדשים בלבנון, לקחה חלק במשימות ביטחון שוטף, והחזיקה קווים לאורך רצועת הביטחון לאורך תקופה ארוכה.
המלחמה בלבנון הייתה שונה מהמערכות הקודמות – היא דרשה הסתגלות מהירה לשטח הררי וסבוך, מלחמה בעצימות משתנה, ושמירה על חוסן מוסרי תוך לחימה בשטח זר. גם כאן, רוח הלחימה והמחויבות של לוחמי 679 המשיכו לעמוד במבחן.
מלחמת לבנון השנייה
לחימה מחודשת בצפון
ביולי 2006, פרצה מלחמת לבנון השנייה בעקבות תקיפת כוח צה"ל בגבול הצפון וחטיפת שני חיילים על ידי חיזבאללה. במהלך הלחימה, שהחלה במתקפות אוויריות והתרחבה למבצע קרקעי, גויסה גם חטיבה 679 – כחטיבת שריון במילואים עם ניסיון עשיר בלחימה בצפון.
לאחר למעלה משני עשורים בהם החטיבה התמקדה באימונים ושמירה על כשירות מבצעית, נקראה שוב אל החזית. תחת פיקודו של אל"ם רפי מלכה, עלו כוחות החטיבה לדרום לבנון והשתתפו בלחימה קרקעית מאתגרת בשטח קשה ובתנאי אויב מורכבים, שהתאפיינו בירי טילים, מארבים, ופגיעות בלוחמים מכלל הגזרות.
החטיבה פעלה בגזרת מרון א-ראס ובאזורים נוספים בדרום לבנון, כשהיא מתמודדת עם לוחמת גרילה מתקדמת של חיזבאללה, תוך צורך להגיב במהירות, להסתגל לשטח סבוך ולשמור על רציפות מבצעית גבוהה. במהלך הקרבות נדרשו צוותי הטנקים, הסיור וההנדסה לשיתוף פעולה אינטנסיבי תחת אש.
חרף הקשיים, לוחמי 679 הוכיחו שוב את ערך הרוח, המשמעת והניסיון – ופעלו בנחישות עד לרגע הפסקת האש. רבים מהם עזבו משפחות, עסקים וחיים אישיים – ועלו שוב אל הקרקע המוכרת של דרום לבנון – מתוך תחושת שליחות עמוקה.
החטיבה חידשה את מורשתה – פעם נוספת תחת אש – כאחת מחטיבות המילואים המרכזיות של השריון הישראלי.
מלחמת חרבות ברזל
לחימה חדשה, אותה הרוח
ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, עם פתיחת מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס מרצועת עזה, נכנס צה״ל למערכה רחבת היקף – מבצע חרבות ברזל. בתוך שעות ספורות, נקראה חטיבה 679 לדגל, כחלק מהתגייסות חירום של כוחות המילואים.
כמו בימי מלחמת יום הכיפורים – גם כאן הופתעו לוחמי המילואים בעיצומו של חג, התארגנו במהירות, ויצאו להגן על גבולות המדינה. הפעם, לא בגולן, אלא בדרום. החטיבה קיבלה משימות לחימה בגזרת עוטף עזה ובגזרות נוספות, תוך הסתגלות מהירה לאיום חדש – לוחמה אורבנית אינטנסיבית מול ארגון טרור חמוש היטב, הפועל מתווך אוכלוסייה אזרחית, תוך שימוש בטילים, מנהרות, רחפנים, מטענים ומארבים.
לוחמי החטיבה פעלו בשילוב כוחות חי"ר, הנדסה, מודיעין ותקשוב – וחזרו להפעיל את עוצמת הטנקים במרחבים עירוניים, בתנאים חדשים, ובלחימה מתמשכת לאורך חודשים.
רבים מלוחמי החטיבה לחמו תוך כדי שהם מתמודדים עם חוויות קשות, אובדן, ואתגר רגשי עמוק – אך נשארו בשטח, מסורים ונחושים כבעבר.
חטיבה 679, שצמחה מתוך חוויות יום הכיפורים, שוב מצאה עצמה בלב זירת ההגנה על מדינת ישראל, כשהיא שומרת על ערכי הרעות, הדוגמה האישית והנחישות שמלווים אותה מיום היווסדה.
המורשת – חיה. הרוח – נשמרת. הלוחמים – אותם לוחמים.